אני מרגיש שפוקימון הפך לאחד הכותרים המוכרים ביותר בגיימינג בשני העשורים האחרונים. למעשה, די קשה שלא להיתקל במותג. אפשר אפילו למצוא סוכריות גומי בסופרמרקט המקומי. זה, יחד עם העובדה שהמגפה עזרה למכירות קונסולות נינטנדו סוויץ' לנסוק, הבטיח שהרבה גיימרים ידעו על החומרה והייתה להם גישה אליה כדי לשחק בדור החדש של משחקים. השאלה הגדולה ביותר היא, האם פוקימון סקרלט ופוקימון ויולט שווים את תג המחיר של 60 דולר? להלן נסקור את כל היתרונות של משחקי הלייבל החדשים ביותר ומה כדאי לקחת בחשבון לפני שאתם רוכשים אותם.
זה לא, לא ליניארי
בתור התחלה, הוקסמתי מהאפשרות שלא אהיה יותר קשור למסלולי חדר הכושר. למעשה, הדבר הראשון שעשיתי היה לרדוף אחרי Team Star רק כדי לראות עד כמה המשחק ירגיש שונה כשלא אשחק במסלול הרגיל של הסדרה. אבל, למרבה הצער, כאן נתקלתי בבעיה הראשונה שלי עם המשחק. מסתבר ששלושת המסלולים אינם אלא אשליה של בחירה.
אם לא תעשו את מסלול הכושר, הפוקימונים שלכם עדיין לא יקשיבו לכם, ויהיה קשה יותר לתפוס פוקימונים ברמה גבוהה יותר. בנוסף לכך, לא באמת תוכלו לחקור את פאלדאה באופן מלא אלא אם כן תעשו את מסלולי האגדות, מכיוון שהאופנוע האגדי שלכם לא ילמד לשחות או לעוף בכוחות עצמו. זה היה קצת מתסכל מכיוון שזה פחות או יותר אומר שהמשחקים, למרות שהם היו עולם פתוח, עדיין היו מקושרים למשחקיות הליניארית הישנה, רק שהפעם הקופסה שבה הם הוצגו הייתה מעוטרת קצת אחרת.
זה גם לא עזר שכל חדרי הכושר היו מקולקלים. בלי מדריך, אתה פחות או יותר צריך ללכת לחדר הכושר הקרוב ביותר כדי לראות אם זה ברמה המתאימה. ברור, אתה יכול להתמודד איתם בכל עת, אבל אם פוקימונים מעל רמה 25 לא מצייתים לך, אין הרבה קרבות שאתה יכול לנצח. זה פחות או יותר מוביל אותך לחפש בגוגל מדריך סדר משחק כדי לעבור את המשחק כמו שצריך. אמנם זה לא השפיע באופן משמעותי על המשחקיות שלי, מכיוון שאני נוטה לעשות הכל במשחק פוקימון, אבל קצת התאכזבתי ששלושת המסלולים השונים לא יכלו להיות נפרדים זה מזה.
אני חייב לציין שאתגרי חדר הכושר אכן עזרו לשבור קצת את הנוסחה הישנה. עם זאת, חלקי כוכב הצוות של המשחק באמת הרגישו לי רדודים, מכיוון שכולם היו אותה נוסחה בסיסית עם קרב מכוניות בסוף.
תכונות חדשות, פוקימונים חדשים, התאמה אישית חדשה
המשחק הציג תכונות חדשות רבות, כולל היכולת לזרוק פוקימון ולתת לו להילחם בעולם העל בכוחות עצמו. זה היה יתרון עצום מכיוון שזה הקל מעט על הגריינד. כמו בארקאוס, פוקימונים לא קופצים עליך מהדשא. במקום זאת, הם רצים בחופשיות מסביב למפה, ונגיעה בהם תתחיל קרב. בכל אזור יש מבחר גדול של פוקימונים לבחירה, מה שמקל על הרכבת קבוצות אולסטאר מההתחלה.
פאלדיאה היא שילוב של עיצובים טובים ורעים מבחינתי. עם זאת, בעוד שלפוקימון כמו בראמבל יש עיצובים מצוינים, אחרים זוכים לביקורת. אחד העיצובים הכואבים ביותר עבורי הוא האבולוציה של פאומי. הפוקימון הזה פשוט עומד על רגלו האחורית כשהוא מתפתח. גם האבולוציות הראשוניות הן קצת מעורבות, כאשר האבולוציה הסופית של פואקוקו נופלת מעט נמוך בהשוואה לזו של קוואקסלי.
קרבות טרה הם הגימיק הגדול של המשחק הזה, אבל הם מהנים ומוסיפים שכבת אתגר לקרבות חדר כושר. על ידי הוספת סוגי טרה לפוקימונים שלכם, האסטרטגיה של הצוות שלכם מעמיקה הרבה יותר. גם מרובה משתתפים הוא כיף, אבל אתם עשויים לגלות שהמשחק קצת מתעכב כשאתם מכניסים שחקן אחר לעולם שלכם.
גם הרבייה עוברת שיפוץ וקשורה למערכת הפיקניק החדשה. חלפו הימים של מעון יום של פוקימון והצורך לבדוק אם יש ביצים. הכנת כריכים במשחק היא די מעניינת, שכן ישנם עשרות מתכונים. אם אתם אוהבים יצירה, ייתכן שתתעניינו גם במערכת היצירה החדשה ™, שבה אתם אוספים חומרים מפוקימונים כדי לבצע מהלכים. אתם יכולים גם למצוא TMs על הקרקע. אלה מיוצגים על ידי פוקימון כדורי זהב זוהרים בעולם העל.
שינוי גדול נוסף הוא העובדה שתמיד ניתן למצוא פריטים על הקרקע. ניתן לאסוף אותם על ידי בחינת נקודות נוצצות על הקרקע או על ידי תפיסת פוקבולים. ההבדל העצום הוא שהם מופיעים מחדש, כך שאיסוף פריטים קל מתמיד. בנוסף, הפריטים שתאספו יהיו אקראיים להפליא, כאשר מערכת ה-RNG תיתן לכם הכל, החל מחלבון ועד שיקוי בסיסי. אם אתם מחפשים פריטי אחיזה מיוחדים, תצטרכו לתקשר עם חנות חדשה בשם Delibird Presents.
ניתן למצוא אותם ברוב הערים הגדולות ומאפשרים לכם לקנות פריטים כמו תגי כישוף וחול רך בתמורה לכסף. שינוי משמעותי נוסף שתמצאו בחנויות הוא בחנויות בגדים. לא ניתן עוד לקנות בגדים ללבישה מלבד אביזרים כמו משקפיים ותיקים. לאורך כל המשחק, עליכם להישאר במדי בית הספר שלכם, שלדעתי, זהו צעד אחורה ענק ממערכת ההתאמה האישית שהופיעה במשחקים קודמים.
ביצועים של פוקימון סקרלט ופוקימון ויולטס
כאן נכנסת אחת התלונות הגדולות ביותר שלי, במיוחד אחרי שראיתי את Xenoblade Chronicles 3 רץ על הסוויץ'. המשחק הזה נראה נורא, ולמען האמת, הוא לא תמיד משחק כל כך טוב. אמנם הדברים לא גרועים כמו שסיבוכים של טיקטוק ויוטיוב מציגים אותם, אבל יש בו תקלות. מרחק הגרירה הוא בעיה משמעותית, וכך גם היכולת של המשחק לעמוד בקצב פריים סביר. אפשר ממש לראות את זה בעיירות ובאזורים מלאי פוקימונים, כשדמויות שאינן שחקנים (NPC) צצות ויוצאות.
קצב הפריימים יירד אם קורה הרבה, מה שלפעמים יכול להיראות כמו קרב סטופ-מושן. כמו כן, תשימו לב שלמרות שאין זמני טעינה, אי אפשר יותר להיכנס לבתים והכל מוגבל למפת עולם-על אחת. אפילו מרכזי הפוקימונים שודרגו והפכו לעסקים פתוחים במקום להתקיים בבניין משלהם. בכנות, מרגיש כאילו הרבה איכות הוקרבה בניסיון להפוך את פוקימון סקרלט ופוקימון ויולט למשחק עולם פתוח.
זה היה קצת שונה אם הסביבות היו מורכבות, אבל אזורים רבים משעממים. למעשה, תגלו שרבים מהאזורים מרגישים ריקים, ולמרות שיש הרבה פוקימונים מוקדמים, התעלומות הקטנות שנמצאו במשחקים הקודמים פשוט אינן קיימות. אין טירה לחקור, אין SS Anne להתעכב בה, ואין מחתרתי לבנות בה בסיס. למעשה, אני יכול לפרט את כל הדברים שאני מרגיש שחסרים במשחק בהתבסס על מה שהוצע ב-Sword and Shield. מצד שני, אפילו Pokemon Legends Arceus נתן לנו לא מעט תכונות מרגשות, במיוחד בכל הנוגע למשימות שאפשר לקחת על עצמכם.
אף אחת מהמורכבויות הללו אינה קיימת, אך המשחק עדיין מתקדם לעיתים במהירות, והסביבות מדהימות בהשוואה למשחקים כמו Breath of the Wild. היבט נוסף של המשחק שהוא פשוט נורא הוא המצלמה במשחק. לפעמים הרגשתי כאילו נאבקתי בזווית המצלמה ובטקסטורות הקופצות יותר מיריביי.
הסיפור, המוזיקה והדמויות
למרות שאני לא יכול להגיד שסיפור של משחק פוקימון אי פעם היה בראש רשימת עלילות התפקידים שלי, זה של סקרלט וויולט היה תפל בצורה יוצאת דופן. נכון שהיו כמה רגעים חמודים עם השותף האגדי שלך, ומנהל האקדמיה היה מצחיק, אבל רוב זה היה תפל. למעשה, התעצבנתי יותר מכל דבר אחר כשחקרתי, והמשחק נכנס לקטע קצר.
קבוצת הנבלים, אם אפשר בכלל לקרוא להם כך, Team Star, היא פשוט נשכחת. אבל, כמובן, זה חל גם על חבריכם לכיתה שעוזרים לכם להנחות אתכם בדרכים השונות. חלק אחד במשחק שאני יכול לשבח בקטגוריה הזו הוא עיצובי הדמויות. עיצובי Team Star Leader ו-Hulf Leader הם מהטובים ביותר שהסדרה מציעה. אני יכול גם לומר בבטחה שאני מרגיש אותו דבר לגבי פסקול המשחק. כיף להאזין לו, ושינויי המוזיקה במהלך Tera Battles הם מהנים.
האם כדאי לקנות פוקימון סקרלט ופוקימון ויולט?
זו החלטה די קשה. למרות שנהניתי מהמשחקים, הם בהחלט לא מציגים ביצועים טובים או נראים מושכים. אחרי עדכון שיתאים לבעיות, הייתי מרגיש הרבה יותר טוב לגבי המלצה עליהם לשחקנים. זה לא זוג המשחקים האהוב עליי, אבל אני אוהב אותו יותר ממשחקים אחרים בסדרה. אבל, באמת, מדובר במהדורה בינונית שסובלת ממגוון בעיות טכניות ותכונות כמו התאמה אישית שלא היו צריכות להיות מוסרות.
בסך הכל, הייתי אומר שהמשחקים האלה בסדר, אבל אני מתגעגע להרבה מהקסם שהפך את המשחקים הקודמים לפינוקים מלאי סיפור. אם אתם מעריצי פוקימון ויכולים להתמודד עם הבאגים, אז קדימה ותתפנקו. אם אתם לא מעריצים גדולים, חכו שהכל יתוקן לפני שאתם קונים את המשחק.
בעוד שמשחקיות הליבה מהנה כתמיד, בעיות הביצועים תופסות את מרכז הבמה. תכונות אהובות כמו התאמה אישית של תלבושות חסרות ונופים תפלים שולטים בכיפה. ובכל זאת, אם אתם אוהבים את הסדרה, עדיין יש הרבה כיף ליהנות מהמשחק הזה, אחרי שכל הבאגים תוקנו.
ג'דסון הולי הוא סופר שהחל את דרכו ככותב צללים. הוא חוזר לסליל התמותה כדי לעבוד בין החיים. כמה ממשחקיו האהובים עליו הם משחקי FPS טקטיים כמו Squad וסדרת Arma. למרות שזה לא יכול להיות רחוק יותר מהאמת, שכן הוא נהנה ממשחקים עם סיפורים עמוקים כמו סדרת Kingdom Hearts, כמו גם סדרת Jade Empire וסדרת The Knights of the Old Republic. כשהוא לא מטפל באשתו, ג'דסון מטפל לעתים קרובות בחתולים שלו. יש לו גם כישרון למוזיקה, בעיקר הלחנה ונגינה בפסנתר.