5 אתגרים ארוכים בטירוף שגיימרים באמת השלימו

בהתחשב בכך שסקרנו כמה מהדברים החשובים ביותר אתגרי משחקי וידאו גוזלים זמן מוקדם יותר השבוע, נראה שזה רק נכון שנמשיך עם משהו טריוויאלי באותה מידה. יחד עם זאת, חפרנו קצת אחר כמה מההישגים המתמשכים ביותר שעוצבו על ידי גיימרים בזמן אמת. כעת, האם ניתן בכלל להתייחס אליהם כהישגים או לא, זה די לא רלוונטי, כי מה שלא יהיו - יש אנשים שגאים במאמציהם. כמובן, למרות שאנחנו לא מתעלמים כלל מהגשמה - אנחנו חייבים להטיל ספק בפרטים סביב מטרה או שתיים מדי פעם.

בין אם זה בשביל מקום בשיאי גינס או סתם נושא לשיחה בין חברים - אנשים תמיד יחפשו דרכים חדשות לאתגר את יכולות המשחק שלהם. חסר טעם או לא - בטווח הארוך הכל כיף ומשחקים. עם זאת, אנחנו לא יכולים להכחיש שחמשת החברים המסורים האלה לא קצת משוגעים על עיצוב והשלמת האתגרים הבאים. כלומר, אני לא יכול להגיד שאנחנו מתכננים לעלות ולחבוט באותו אצטדיון בקרוב.

5. 20,000 משחקי באולינג מושלמים ל-Wii

כאילו משחק מושלם אחד לא מספיק כדי להגמיש את עצמו.

אין להכחיש את העובדה ש-Wii Sports היה תפנית משמעותית בעולם הגיימינג בשנת 2006. עם הספרייה הקטנה והנחמדה של ענפי ספורט קצרים שכל הגילאים יכלו ליהנות מהם, הוא היה משחק אהוב לכל המשפחה. עם זאת, ענפי ספורט מסוימים לא נועדו למשחק למשך פרקי זמן ארוכים - כמו באולינג, למשל. אמנם מהנים בפרקים קצרים יותר, אך משחק Wii Sports בהחלט לא נועד לבדר במשך שנים רבות. אלא אם כן, כמובן, שמכם ג'ון בייטס, ובמקרה כזה באולינג חיוני לא פחות מנשימה.

בן ה-90 ומשהו, למרות שדעך מאור הזרקורים מאז 2018, תרם להיסטוריה של הישגי גיימינג מגוחכים באמצעות מסירותו למשחק הבאולינג Wii Sports. עם 20,000 משחקים אדירות, בייטס צבר מיליוני נקודות על פני קריירה של שבע שנים, כשרק רצועת יד ותחתית ספה שומרים עליו לחברה. אבל היי - מה שישמח אותו. אי אפשר להגיד שהיינו משחקים 20,000 משחקי באולינג Wii, אבל היי - כל אחד ומסכים.

4. הפציפיסט של וורלד אוף וורקראפט

דמיינו לעצמכם טחינה מקסימלית של קטיף פרחים...

להתקדם לרמה המקסימלית ב-World of Warcraft זה לא משהו שקורה בן לילה. למעשה, לוקח שבועות, חודשים ואולי אפילו שנים להגיע לתוכן של סוף המשחק ולספוג את העושר שלו. וכצפוי במשחק שסובב סביב PvP ואקשן לחיצה על מקשים, להגיע לרמות האלה לא בדיוק בר השגה בלי לחסל כמה אויבים בדרך. אלא שזה באמת כך - והשחקנים באמת עשו מאמצים מגוחכים כדי להגיע לזה.

כאשר רמה 80 הייתה בשיא האתגר, שחקנים היו מאתגרים את עצמם לעלות בסולם הדרגות מבלי להרוג אפילו אויב אחד. במקום זאת, כדי לטפס על הלוח, המשתמשים היו מקבלים רק משימות אחזור וליווי ובסופו של דבר גירשו כל דבר שכלל שמץ של אלימות. באמצעות שיטה זו, טיפוס לרמה הגבוהה ביותר התאפשר למעשה. דרך מטורפת לחלוטין לשחק, כמובן - אבל בכל זאת הישג מעניין לקצור.

3. כמעט כל בניית מיינקראפט

צוות מסור אחד הרחיק לכת עד כדי שחזור של כל הארץ התיכונה על פני ציר זמן של עשר שנים.

בניגוד למה שרבים יגידו לכם, מיינקראפט היא דרך מדאיגה ומעודנת לאבד כמה שנים מחייכם למה שניתן לתאר רק כלחיצה על עכבר מיליון פעמים. אבל זו לא הדרך שלנו לומר שמיינקראפט הוא לא משחק טוב - כי הוא כזה. למעשה, בזכות כוחו של בונה המשחקים הקטן והבסיסי, שחקנים הצליחו לשחרר את היצירתיות שלהם עם כמה יצירות אמנות יוצאות דופן באמת. זה פשוט, ובכן - זה הרבה זמן להשקיע במה שהוא בעצם, בלי לנסות לעורר אף פנאטי מיינקראפט - מגדל של קוביות.

ממיפוי כל לוס אנג'לס ועד לבניית מעמקי מורדור, שחקנים תופרים יחד מבנים ענקיים בהמוניהם כבר כמעט עשור. עם זאת, מרשים ככל שיהיה כל ערך בקטלוג, זה לא עוזר העובדה שכל הגשה הייתה לוקחת למעשה אלפי שעות להרכיב. בממוצע, שחקן מיינקראפט מזדמן עשוי להשקיע כמאה שעות בערך לאורך זמן רציני, בעוד שהקולקטיב האליטי בהחלט צובר כמה אלפים או יותר. עכשיו, בין אם אתם מסכימים ובין אם לא - זה הרבה זמן להתחייב למשהו - אפילו בסטנדרטים של משחקי וידאו.

2. "השלמת" סאגת קנדי ​​קראש

סאגת קנדי ​​קראש: שבה 9000 שלבים עומדים בין שפיות לניצחון מתוק ומתוק.

למרות ש-Candy Crush הוא לא משהו שתישארו איתו עד סוף ימיו, הוא בהחלט בית שני למספר עצום של עוקבים נאמנים שקופצים מדי פעם. עם זאת, עם למעלה מ-9,000 שלבים לטפל בהם, אין פלא שאנשים רבים משתמשים במשחק פאזל "התאם שלוש" כאבן קפיצה פשוטה בדרך למשחקים קצרים ומספקים יותר. אבל אחרי שאמרתי את זה, תאמינו או לא - יש קולקטיב מרוחק שראה את כל הסאגה עד הסוף המר.

אם אתם נשארים עם קנדי ​​קראש מאז השקתו ב-2012, אז פיזית להתעדכן בשפע האינסופי של העלאות שלבים זה לא עניין גדול. למעשה, זה מסתכם בסביבות 3 משחקים ביום. כאשר כל שלב לוקח בערך שלוש דקות, מה שאתם רואים זה בערך תשע דקות ביום - במשך שמונה שנים רצופות. עם זאת, אתם בטח ממש אוהבים את קנדי ​​קראש כדי לנסוע ברכבת כל כך הרבה זמן.

1. "אוטובוס מדברי לתקווה"

בעוד שארבעת האתגרים האחרים היו ראויים למקום ברשימה זו בזכות שאפתנות בלבד - שום דבר לא תופס את תשומת ליבנו יותר ממרתון גיימינג מסורתי וטוב. וכאן נכנס לתמונה Desert Bus for Hope. כארגון צדקה מבוסס שהוקם אי שם בשנת 2007, רשימת הגיימרים והמארגנים התאחדו לאירוע שנתי שמטרתו בסופו של דבר לגייס כסף באמצעות גיימינג. ובעוד שזה נשמע די סטנדרטי במובנים מסוימים - דווקא המשחק שהצוות מתעמק בו הוא שמניע את המימון.

Desert Bus, מיני-משחק שמקורו באוסף "Smoke & Mirrors" של פן וטלר, שמעולם לא יצא לאור, מציב את שחקניו מאחורי ההגה של אוטובוס וירטואלי בכביש ארוך ומפותל המשתרע על פני מסע מכריע של שמונה שעות. כמעט ללא דבר לראות או לעשות מלבד להיסחף משמאל לימין מדי פעם, המיני-משחק המונוטוני הושמצ כאחד המשחקים הגרועים ביותר שאי פעם הגיעו למדפים. ובגלל מעמדו הידוע לשמצה של המשחק, Desert Bus for Hope הצליח למזג את המונוטוניות שלו עם רצון טוב טהור. נראה מוזר, כמובן - אבל 2020 לבדה הצליחה לגייס קצת יותר ממיליון דולר בתרומות. כן - על נהיגה באוטובוס הלוך ושוב במשך שבוע רצוף. עכשיו זו מחויבות.

מחפשים עוד כמה אתגרים? אתם תמיד מוזמנים להעיף מבט ברשימה הזאת שארגנו יחד:

5 אתגרי משחקי וידאו גוזלים זמן שלא שווים את הלחץ