5 משחקי הרפתקאות אפיזודיים הטובים ביותר בפלייסטיישן ובאקסבוקס

כגיימרים, אנחנו אוהבים יותר מכל להיות על קצות הכיסאות שלנו לאורך כל הדרך. ככל שפרקים באים והולכים, אנחנו נאלצים לבחון את הסיפורים ולבחון בקפידה כל החלטה שאנחנו מקבלים. כמובן, צריך הרבה כדי לרתק שחקן מפרק אחד בלבד, ולא הרבה מפתחים הצליחו למשוך קהל משמעותי כבר מהמשוכה הראשונה. אבל יש כאלה שמצליחים לסחוף אותך בצורה מושלמת לתוך סיפור מרתק כבר מהשורה הראשונה של הדיאלוג. ומאותו רגע ואילך - זה לא יותר מקסם.

עבודה עם פרקים יכולה להיות נוסחה מסובכת אם לא מבוצעת בצורה מושלמת. בלי פסקול חזק או קונספט מקורי, שחקנים פשוט לא יישארו כדי לראות מה יקרה הלאה - וזה רע. אבל, למרבה המזל עבורנו, קיבלנו מתנה בכמה פנינים מוחלטות במהלך השנים בפלייסטיישן ובאקסבוקס. אלו בדיוק ששת המשחקים שגילפו את היסודות של משחקים אפיזודיים מונעי-סיפור. אפילו שנים לאחר היציאה, אנחנו עדיין להוטים לחזור לפרק הראשון של כל משחק ולחוות מחדש את הדרמה - וזה מדהים כשלעצמו. אז, למקרה שפספסתם, הנה שישה ממשחקי האפיזודים הטובים ביותר בפלייסטיישן ובאקסבוקס.

6. ספר לי למה

"Life is Strange", התוספת החדשה ביותר ליקום האפיזודי, Tell Me Why, נובעת מהמוחות המופלאים שהביאו לנו את Life is Strange. בתור זיכיון אח לסדרת Square Enix שזכתה לשבחי המבקרים, היינו נחושים שהמפתחים יספקו נרטיב יוצא דופן עם כמה רגעים יפים ומרגשים באמת. ולמען האמת - לא הופתענו כשהם הצליחו להביא כמות רגשית דומה לגרסה האחרונה. הודות לשיטות הדמיוניות של Square לחקור נרטיבים שנויים במחלוקת, Tell Me Why נחשב למשחק בולט שמוכיח את עצמו כחינוכי ומפתה כאחד.

5. ל.א. אני לא אלך

למרות שאינו מפוזר לפרקים כשלעצמו, LA Noire נוטה לעקוב אחר נוסחה דומה עם מערכת התיקים שלו. בתור קול פלפס, הבלש הידוע לשמצה בעל עין חדה לפשע, אתם נרשמים למסע רכבת הרים שבו אתם מתקדמים משוטר רחוב לבלש רצח. עם כל תיק שנפתר ופושע שנכנס מאחורי סורג ובריח, העולם סביבכם מתחיל להתעצב לקראת סיום שאתם בונים בעצמכם. אבל, אפילו כשהסיפור כולו משחק תפקיד מרכזי בחוויה, דווקא התיקים הבודדים שביניהם הם שהופכים את LA Noire ליצירת המופת שהוא. עם גרפיקה משנה משחקי דרך ועלילות מרתקות באמת בכל תיק תיק, יצירת המופת הזו של רוקסטאר הופכת למשחק חובה כמעט לכל גיימר.

4. המתים המהלכים של Telltale

יש סיבה שכולם הצטרפו ל-Telltale ברגע ש-The Walking Dead יצא לפועל - וגם זה לא היה בגלל סדרת הטלוויזיה שזכתה לשבחי המבקרים. במקום זאת, זה היה בעיקר בגלל הגישה הרעננה לסיפור הסיפורים שהמפתח בחר בה, שבה הבחירות שלנו עשו את ההבדלים הגדולים ביותר בהיסטוריה של המשחק. לא רק לחיצות כפתור או החלטות פזיזות היו צריכות להיעשות - אלא רגעים אמיתיים של חשיבה ביקורתית והתעסקות בתוצאות אפשריות. כל ניצול מספר סיפור בגרסה של Telltale ל-The Walking Dead, וכל דבר קטן שאנחנו כשחקנים נאלצים לעשות תמיד יכול להוביל לאירועים קטסטרופליים אם לא ניקח בחשבון. זה, כמו גם רשימת הדמויות הניתנות להזדהות, מסתכמים כחוויה ממכרת שלעולם לא נרצה לסיים.

3. סיפורים מהגבולות

אם תעשו קצת הומור נוסף ותזרקו אותו על האש האדירה שהיא הקסם של Gearbox, אז יש לנו את Tales from the Borderlands. שוב, אנחנו די משבחים את Telltale כאן על יצירת עולם קסום נוסף שהוא גם קשוח וגם מדאיג באופן מציאותי מבחינת הרגשות. כמובן, בניית Pandora מהיסוד אך ורק למטרות מונעות סיפור מעולם לא הייתה אתגר קל. אחרי הכל, Borderlands נוטה להתמקד יותר בכאוס מהיר ופחות בקולנועיות מפורטות. ובכל זאת, Telltale הצליחה לספק חוויה אפיזודית שהרגישה כמו משחק עצמאי, אבל עם המוזרויות המקוריות שהפכו את Borderlands למיוחדת, מלכתחילה.

2. החיים מוזרים

סקוור אניקס הציתו את האש בליבנו כשהוציאו את Life is Strange בשנת 2015. אפילו הפסקול המלנכולי שנלחש בעדינות מצללי הסיפור המסקרן הצליח לעורר משהו בלבנו. משהו באופן שבו Life is Strange ניגשה לדרמות נעורים פשוט כיסה דור שלם - וזה לא בדיוק דבר קל לעשות. ובכל זאת, לאורך כל Life is Strange, השחקנים נותרים להרגיש גם זהירים כלפי סביבתם וגם מתחשבים במערכות היחסים שלהם בעולם החיצון. כמובן, יש הרבה יותר במשחק האפיזודי מאשר סוציאליזציה וצפייה בכוכבים - אבל זו חוויה שעדיף להשאיר פתוחה לפרשנות.

1. הזאב שבינינו

ובכן, כולנו ציפינו במידה מסוימת שהמקום הראשון יגיע ליצירה של Telltale. אפילו כשראשי המצעדים מתחרים עומדים גבוה עם אותה רמת לב - The Wolf Among Us עדיין לובש את רוב הפסים. אולי זו הדרך שבה Telltale מפרשים וחוקרים פנטזיה של ילדות, או אולי אפילו הדרך שבה כל פרק מרתק כמו הקודם. מה שזה לא יהיה - ברור ש-Telltale צדקה בדיוק כשזה הגיע לניסוח התנגשות האגדות שלהם. יש דרמה, יש אקשן, ויש בהחלט השלכות מאחורי כל נתיב שאתם עושים. כל צעד שאתם עושים משנה את דפוס המסע - ואנחנו לא יכולים שלא לאהוב להיות במושב הנהג בכל זה.